שתפו את התוכן:
הפרויקט המוצג באתר זה מבקש לבחון את מה שאריה סתיו מכנה “המקרה הגרמאני”.
מחקר המתחקה אחר שורשי שנאת היהודים בגרמאניה, לא רק כתופעה פוליטית של המאה ה-20, אלא כתהליך עמוק ורב-שכבתי שנבנה לאורך דורות.
בלב המחקר עומדת ההבחנה בין יודופוביה כלל-אירופית, שהתקיימה בתרבות המערב במשך מאות שנים, לבין יודנהאס – שנאת יהודים בעלת אופי גרמאני ייחודי, אשר קיבלה בגרמאניה ביטוי דתי, רעיוני, נפשי ותרבותי חריף במיוחד.
המחקר נע בין תקופות, רעיונות ודמויות שונות: מפרעות ימי הביניים, דרך מרטין לותר והשפעתו על הכנסייה הפרוטסטנטית, ועד הפילוסופיה הגרמאנית, פולחן המלחמה והאופן שבו עוצבה תודעתו של האדם הגרמאני מילדות.
סתיו בוחן את שנאת היהודים לא כאירוע מבודד, אלא כרצף של יסודות תרבותיים ורוחניים שהתקיימו זמן רב לפני עליית הנאצים לשלטון. העידן הנאצי, לפי תפיסה זו, לא יצר את השנאה מאפס, אלא הוציא לפועל כוחות שכבר היו נטועים עמוק בתוך התרבות הגרמאנית.
הפרויקט נוגע בשורה של היבטים:
הפרויקט אינו מבקש להציג עוד סקירה היסטורית רגילה של השואה. הוא נוגע בשאלה קשה בהרבה: האם ניתן להבין את השואה רק דרך היטלר, המפלגה הנאצית ומנגנוני הרייך, או שיש לבחון גם את התשתית התרבותית, הרוחנית והנפשית שאפשרה את קיומם.
במובן זה, המחקר של סתיו מציב עמדה חריפה מול הגישה המבקשת לצמצם את האחריות לגרעין נאצי מצומצם בלבד. הוא מבקש לפתוח מחדש את שאלת האחריות ההיסטורית, מבלי להסתפק בהסברים נוחים או מרוככים.
העמוד שלפניכם מציג רק את שער הכניסה לפרויקט רחב בהרבה. “המקרה הגרמאני” נפרש על פני שורה ארוכה של נושאים, מקורות ודוגמאות, שביחד מבקשים להאיר את מה שסתיו רואה כמהות הרוח הגרמאנית כפי שהגיעה לשיאה בשנות הרייך השלישי ובשואת יהודי אירופה.
זהו מחקר אישי, היסטורי ורעיוני כאחד – פרי מחשבתו של ניצול שואה המבקש לומר את מה שלדעתו המחקר המקובל העדיף לעקוף.
